הימים האלה שלפני ראש השנה פותחים בי סימני שאלה חדים.

הנשימה קצרה יותר בימים האלה, הלב דופק, המבט ממוקד.

כל יום עכשיו הוא מעין יום שישי- קצר עם סוף ברור.אני לא עוד עומד הלום מול שפעת סידורים והעדר כיוון. ברגעים אלה יש שאלה ברורה. יש מועד קצוב.

עוד לא התחלתי לזמזם את ניגוני החג, אבל הוא כבר התחיל לעבוד. יש סופסוף תאריך למשפט ואני מחכה שהוא יתחיל כבר. שאוכל לשמוע את כתב האישום במלואו. את החוק והדין. שאוכל כבר לשטוח את טיעוני ולבקש מענה.

וכמו שכתוב היה ביידיש בסידוריהן של נשים: כאן נהוג לבכות.

נקראתי לבית המשפט ואני מתייצב באימה ובשמחה. אם יש דין ויש דיין יש גם נדון. סופסוף אני יכול לדעת מי אני והיכן אני עומד.

מלך מלכי המלכים שלי קרא לי למשפט ואני מתייצב.

 (דברים שאמרתי בברית המילה של ישי יוסף.) 

 (ולאחר שיחה קצרה עם אחותי- אני חש שיש פגם גם בדברים אלו, ושיש צורך אולי לתקנם. רציתי להסיר את הפוסט עד לתיקון, אבל אז חשבתי- יש מקום גם לטקסטים פגומים קצת. לרעיונות פגומים. אחשוב עוד ואנסה לתקן בהמשך. אתם- מוזמנים לשלוח הצעות משלכם.)  

בברית, אנו פוגמים בגוף.
מתקנים אותו על ידי פגימה.
איזו מין תיקון הוא הנעשה על ידי פגימה ?
אין זה אלא, שהעם היהודי רואה את עצמו כבעל ברית. ברית של פגומים.
ולא סתם פגומים, אלא פגומים מרצון. פגומים מתוך מעשה שלנו.
ואולי הרעיון הוא שנדע שאנו פגומים.

מה היתרונות בתודעה זו ? בתודעה של פגימה ?
א. המודעות להיותי פגום מאפשרת מקום לעוד מישהו. כשאני שלם, מלא כל הארץ כבודי. כשאני פגום אני פתוח. אני חסר. אני זקוק. אני לא שלם מאחרים- כי אני פגום.
ב. התודעה המוסרית הונחלה רק לאנשים פגומים. מי שרווה עודף נחת בעצמו, שבטוח מדי בשלימות, לא יכול להבין ציווי מוסרי. רק מי שיודע שהוא פגום- יחפש את עצמו ויבדוק אם פעל נכון.
ג. רק אדם שמודע להיותו פגום, יכול לשאת מצב של חטא. יכול לקבל את העובדה שטעה. לקבל מצב זה בהבנה, מבלי לנסות להדחיק אותו או להכחיש אותו. רק לאחר הבנה רק מתוך מצב של הכלת החטא יכול אדם לנסות ולבקש תיקון. המשך לקרוא »

החטא הראשון שלי- אדם וחוה מאת טיציאן

קשה לומר שכנער צעיר אהבתי את יום הכיפורים. הצום הטיל עלי מורא, ואת השעות האחרונות על הסבל הכרוך בהן, רק ביקשתי לעקוף. הוידויים הארוכים והמיוסרים הטילו עלי שעמום: לא הבנתי על מה יש להתחרט כל כך, בקשת סליחה קצרה ועניינית נראתה לי מספיקה לכפר על כל חטאי. הדפים שצורפו לסידור בישיבה, ובהם פירוט החטאים עליהם יש להתוודות, היוו חידה ללא פתרון. מעולם לא הבנתי מי הם האנשים שעושים את כל העבירות האיומות האלה, ואם אכן ביצעו את כל המפורט בסידור, מה הם עושים בבית כנסת ?     

המשך לקרוא »

בשנים האחרונות מאז עברתי לבית זית, מבקשים ממני לעבור לפני התפילה בימים נוראים. מעבר לכך שזה כבוד גדול, העמדה הזאת של שליח הציבור ממלאת אותי בהתרגשות ובחרדה. הפחד- אינו מטפורי, וגם לא גוזמה. כשהתחלתי את תפילת "הנני העני ממעש" בפעם הראשונה כשליח ציבור, נעתקה נשימתי וכמעט שלא הצלחתי להמשיך.

אני שואל את עצמי למה התפילה שלי מתעצמת כל כך מול קהל? מה חובר למה?

המשך לקרוא »

זה לא בגלל המשט. זה לא בגלל המדינה. זה קודם כל בגללי.

לפני יומים פיזמתי לעצמי את השיר בהיסח הדעת כשחשבתי על מישהו. אתמול ניגנתי אותו על הפסנתר תוך שאני מנסה לפצח את האקורדים המופלאים שמתי כספי יודע לטמון בשיר. יש בשיר הזה, במלים, בלחן, וגם בביצוע של כספי, משהו מיתולוגי, עמוק מכולנו, מוכר לכולנו, נכתב אלינו- לדורות שלפנינו ולאלו שעוד יבואו. חשבתי גם  שדי מדהים שאבדן דרך מצמיח יצירת מופת כמו זאת. האפר מן השורה האחרונה הצמיח יהלום. המשך לקרוא »