פוסטים עם התגית ‘ביירון קייטי’

ההבנה את כוחו של הסיפור עלינו מוליכה אותי לשאלות אחרות.

הראשונה היא איך הצורך הזה בסיפור משפיע על החיים שלנו  – לא כמספרי סיפורים מקצועיים, אלא כבני אדם ?  כבני אדם- אנחנו מותנים לחפש סיפור בכל מקום ולספר סיפור בכל רגע. גם עלה שנופל- גם תקר בגלגל, כל אירוע הוא תמיד חלק מסיפור גדול, תמיד יש התחלה אמצע וסוף- תמיד יש משמעות. את הרגעים בהם אנו חיים, אנחנו רואים קודם כל כחלק מסיפור. כמובן לא רק העובדות מעניינות, אלא גם הסגנון. לא מעט מטפלים מבקשים לשמוע ממך את סיפור חייך. יותר משהם רוצים לשמוע את הסיפור- הם רוצים לשמוע איך אתה מספר אותו. לכן- קרישנמורטי- הוגה הדעות הגדול מבקש שנפסיק להגות דעות, שנפסיק לספר סיפורים. שננסה לחיות בתוך הרגע עצמו. הסיפור הורג את היכולת שלנו לחיות את החיים באופן בלתי אמצעי. לחיות בלי סיפור זה להיות פעם אחת בתוכו. לא כתסריטאי- לא כבמאי- אלא כאדם שחווה. אתה מוריד בבת אחת את השבלונות הסיפוריות וחי את הדבר.

אבל האם זה אפשרי ? האם ניתן להשתחרר מן הצורך לספר את החיים לא קצת פה וקצת שם – אלא ממש ? באופן מוחלט ?  האם אדם מן השורה יכול להגיע לזה ? ביירון קייטי מגיעה לשם בדרך אחרת. היא מציעה לך לראות שהסיפורים שאתה מספר הם מופרכים. היא תשאל אותך קודם כל- האם הסיפור שלך נכון ? האם את יכולה להיות בטוחה שהוא נכון ? עכשיו היא מבקשת דבר פשוט: להפוך את הסיפור הזה בכל מיני צורות. לנסות לספר סיפורים הפוכים לחלוטין- והיא תבקש ממך לבדוק- האם הסיפורים ההפוכים נכונים גם כן. למרבה הזוועה אתה עשוי לגלות שכן- התשובה חיובית, ניתן לספר את הסיפור הפוך לגמרי בהיפוכים שונים ומשונים. הסיפור הזה: "חוסר הסדר של בן זוגי משגע אותי", עשוי להתהפך ל- "חוסר הסדר שלי משגע אותי", וכן ל -"חוסר הסדר של בן זוגי משמח אותי", ואולי אפילו ל"סדר משגע אותי". אני חייב להודות שהצעתי לזוגתי להשתמש בשיטה ולהפוך את הבעיה שלה עם חוסר הסדר שלי לכל מיני כיוונים. מסתבר שהיא עדיין לא בשלה לעבודה של ביירון קייטי, וחבל. אם אני הייתי טורח לנסות אולי הייתי מצליח. על כל פנים- העבודה הזאת, וזאת אכן עבודה- עשויה לרמוז לנו שהאמת שנראית לנו אובייקטיבית כל כך היא סיפור אחד מתוך שלל סיפורים הפוכים שניתן לספר בכל רגע נתון.

בקיצור- קל לנו מאוד לראות איך אחרים מסביב לנו דופקים את החיים שלהם בסיפורים גרועים, אצלינו לעומת זאת- איך שאנחנו רואים את המציאות- זאת האמת האובייקטיבית. ככה זה ממש.

אפשר אם כן להתבונן בחיים כמו שאנחנו חיים אותם. אפשר לשאול- האם אפשר לספר את הסיפור הזה אחרת ? (כן) בכמה דרכים אחרות ניתן לספר את הסיפור ? (המון). הרגע הזה שבו אנחנו מתבוננים בחיים שלנו, ומספרים אותם אחרת- מקנה לנו חופש. לא מן החיים אלא מן הדרך בה אנחנו מפרשים אותם. וזה קשה. אנחנו נצמדים לסיפור שסיפרנו לעצמנו כמו קוצים בצמר. כל מי שינסה להשתחרר מסיפור משמעותי יגלה שהכלא הגדול והקשה ביותר הוא הכלא בו אנחנו מחזיקים את עצמנו. אם רק נוכל לזכור לרגע שאנחנו עכשיו באמצע טלנובלה המצולמת באיקיאה הייטס- הרבה מן המרורות של החיים עשויים להתגלות שונים בהחלט.

אם רק יכולנו לחזור לשם ולתקן- לאן היינו הולכים ? נפילת האדם של טיציאן

אחת המשאלות היותר קרובות ללבי היא להתחיל את חיי מחדש. נקי, טהור, קל. (אני זוכר רגעים כאלה, רגעים של תחושה של לידה מחדש. פעם אחת על ים המלח. פעם אחרת במדבר, ופעם שטופת דמעות על הר בגליל. פעם אחת- שבוע שלם בירושלים, מסיבה לגמרי לא ברורה.) ובאמת- מה לא הייתי נותן כדי להתחיל הכל מהתחלה ? לא מעט סרטי קולנוע שאלו פחות או יותר את השאלה הזאת- או שאלות דומות לה: מה היית עושה אחרת ? איזו מן ההחלטות שלך היית שוקל שוב ? האם אתה יכול לשים אצבע על קו פרשת המים- הרגע בה דברים התחילו להתדרדר ? (או סתם הרגע בה הכל נדפק והתקלקל והביא אותך למצבך העגום כרגע ?)

בעולם המחשב, אנחנו מכירים את זה. נקודות שחזור שמאפשרות לך להחזיר את המחשב למצבו המתוקן מאי אז. במקרים קשים יותר אנחנו מפרמטים. לוקחים את הדיסק ומנקים אותו מהכל. מהרעים ומהטובים. אצל היהודים המאמינים האירוע הזה קורה פעם בשנה. כשהחורף מתחיל לתת את סימניו, מיד אחרי האוברול הרוחני של יום הכיפורים, היהודים מתחילים לקרוא בתורה מבראשית. אלוהים שוב מתחיל מאפס מגיע מהר לתוהו ובוהו, וחושך על פני תהום, בורא את העולם, הימים, החיות, ומקנח באדם. שוב כמו בכל שנה הוא עושה את אותה טעות, מפקיד את האדם על הגן והעצים, ומגלה בהפתעה שהשומר גנב. כך ההתחלה החדשה מגלמת בתוכה אבסורד. אנחנו מתחילים שוב ושוב מחדש כדי לגלות את עצמינו באותה פוזיציה בדיוק. (מי שזה מזכיר לו את סיזיפוס מן המיתולוגיה- לא טעה- אם כי היווני הנ"ל רוצה להגיע לסוף ואני מדבר על התשוקה ללכת להתחלה) וזה הרי גם בדיוק מה שקורה בסרטי הקולנוע השונים. האדם חוזר אחורנית, לנקודה בה השתוקק כל כך לשנות את בחירתו, ומגלה שהיה עושה פחות או יותר הכל אותו הדבר. הוא מובל אל רגע הבחירה כדי לגלות שאין לחזור אחורנית, או שלא באמת כדאי. כל מה שהוא צריך לעשות זה לבחור מחדש בחייו, מאהבה ולא כקרבן.

ונשאלת השאלה אם כן השאלה: האם זה באמת אפשרי? האם יכול אדם לחזור בחייו אחורנית, לבטל את החלטותיו הרעות, השגויות והמוטעות, ולהפוך להיות נקי יותר ומתוקן ?

המשך קריאה… »