פוסטים עם התגית ‘פחד’
על עבודת אלילים בפייסבוק, ובאתר שלי.
בראש האתר החדש שלי עומד רישום של פרצופי המהורהר. עשה אותו ידיד צעיר. גם מי מכם שאין לו אתר אישי ובראשו איור, מחזיק אולי פרופיל פייסבוק, ובראשו תמונה. או פרופיל ברשת חברתית אחרת, או שלא.
תמונות הפרופיל האלה הן, אם תרשו לי, בעייתיות מעצם היותן. תמונת הפרופיל הזאת משמשת כדי להציג אותנו, ואנו בוחרים בכזאת שתציג את הדימוי שהיינו רוצים ליצור לעצמנו. תמונה יפה מאוד תבקש להציג את פנינו היפות, ותמונה מכובדת תבקש להשרות ארשת של מכובדות על האתר. זה בסדר כמובן. הבעיה היא שהתמונה לא רק משפיעה על הצופים בה, כי אם גם עלינו, שבחרנו בה. אנחנו מעצבים את הפרופיל אבל בעצם הוא מעצב אותנו, מעשינו עלולים להיות בהתאם. תמונה מכובדת, תדרוש מאיתנו התנהגות מכובדת, בעוד שתמונה נחמדה עלולה להזמין אותנו להשאר בתחומי הנחמד. תמונה הגותית עלולה להזמין חיים של הגות, בעוד שתדמית של כוח עלולה למשוך אותנו להפגנות עוצמה מסוגים שונים. סופו של דבר אנחנו עלולים לכבול את עצמינו לאותו פרופיל. להפוך למשרתיה של התדמית שהיתה צריכה לשמש אותנו. המשך קריאה… »
תצווה – לבחור בין חטא למוות
שני הכוחות האנושיים הטבעיים והסותרים זה את זה, מצויים בפסוק הראשון של הפרשה- ושניהם בטיפה אחת. אלוהים אומר למשה: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (שמות פרק כז פסוק כ'). רש"י מבאר לנו ששמן הזית שבו השתמשו כדי להעלות את נר התמיד היה שמן מיוחד: "בלי שמרים, כמו ששנינו במנחות (פו א) מגרגרו בראש הזית"
שמן הזית הזה היה צריך להיות שמן זך שבזך, שמן שהובא מן הזיתים הראשונים שמתבשלים, אלו שנמצאים בראש העץ, וגם אותם היה צריך לכתוש ולסנן ולא לטחון בריחים כדי שלא יתערבו בהם שמרים. השמן הזה צריך להיות נקי וטהור.
ה"שפת אמת" אומר על זה דבר חשוב: "ודאי עיקר עבודת האדם הוא הבירור".
הנה כאן הפרדוקס. אנו מדברים על השמן למאור. האור הוא כוח שופע, מתפרץ, חודר סדקים. אור בקבלה הוא אחד המטפורות לשפע האלוהי. אך כדי לייצר את האור הזה במקדש אנו נדרשים לתהליך של בירור, סינון, בחירה. הפרדה בין עיקר לטפל, בין הטהור ללכלוך, בין מה שמגביר את הבעירה, למה שעלול לסכל אותה. המשך קריאה… »
למה כדאי לומר את שירת הים כל יום ? פרשת השבוע:בשלח
אני עובר לכתיבה מעט קצרה יותר על פרשת השבוע. לפחות מנסה.
שירת הים נחשבת לרגע של שיא- שיא של אמונה ופואטיקה.
אבל אם נתבונן בשירה- (מי שרוצה לראות איך זה נראה בספר התורה שירד לתחתית הפוסט) העם עומד ומריע לאלוהים שעשה מעשים מדהימים, נקם בפרעה ובמצרים האכזריים, ולנו אין לנו ברירה אלא לשאול: מה הביג דיל ? מה אלוהים בסך הכל עשה ? קרע את הים ? הטביע את המצרים ? זה אלוהים. כמו ספילברג הוא יכול לעשות הכל. אז מה הסיפור ? המשך קריאה… »
פרשת השבוע: לריב עם אלוהים
יעקב חוזר הביתה. הוא יצא לבד, ואם הדברים לא יסתדרו- הוא עלול לחזור לבד.

לבד, מאת רות פוירשטיין ובסיועו של מתן. מה מסתתר מאחורי הפינה ?
יש לו מה לעשות ביום הזה המסוכן. הוא מתכונן בכמה דרכים. הוא שולח מתנות לעשיו, אחת אחרי השניה כדי לשכך את כעסו. במידה ועשיו לא יוותר- יעקב מפצל את המחנה כדי להציל לפחות את הנשים והילדים. אחרי כל זה הוא מתפלל. הוא מזכיר לאלוהים את ההבטחה שלו להפוך לעם- הבטחה שלא תתממש אם יוכה "אם על בנים". בתפילה לא די ומה שבטוח הוא מעביר את משפחתו אל מעבר ליבוק. כששהוא גומר את כל זה, בלילה:
וַיִּוָּתֵר יַעֲקב, לְבַדּו.
לשבור את ה5

ממה מפחד לאוקואון ? מן המוות- מן הייסורים או מריצת 5?אל גרקו.

